דוריאן - הפרי הכי טעים שאכלתי בחיים!

פורסם בתאריך: 19 במאי, 2025

אם יש דבר אחד שלמדתי אחרי שנים של מגורים בתאילנד, הוא שאסור לשפוט פרי לפי הקליפה שלו - ואין דוגמה טובה יותר לכך מאשר הדוריאן! כשהגעתי לראשונה לתאילנד, הייתי בטוח שלעולם לא אתקרב לפרי המוזר והמפחיד הזה. היום? אני יכול להגיד בפה מלא שזה הפרי הכי טעים שאכלתי בחיים שלי, ואני לא הולך אחורה מהאמירה הזו!

מהו דוריאן? הכירו את מלך הפירות

הדוריאן (Durian) הוא פרי טרופי שמקורו בדרום-מזרח אסיה, ובתאילנד הוא מוכר בתואר המכובד "מלך הפירות" (ทุเรียน, טוריאן בתאילנדית). הכינוי הזה לא ניתן לו סתם - הדוריאן נחשב למעדן יוקרתי ואהוב במיוחד, וזוכה להערצה כמעט דתית בקרב המקומיים. אבל, וזה אבל גדול, הוא גם פרי שמעורר תגובות קיצוניות ביותר: או שמתים עליו, או שמתים ממנו...

מבחינה חיצונית, הדוריאן הוא פרי גדול (בדרך כלל בגודל של כדורגל קטן), עם קליפה ירוקה-חומה עבה שמכוסה בקוצים חדים מאוד. הקוצים האלה הם לא לקישוט - הם באמת מסוכנים! אני עצמי קיבלתי כמה חתכים כואבים כשניסיתי לפתוח דוריאן בעצמי בפעמים הראשונות.

הסתירה המושלמת - הריח והטעם של דוריאן

הדבר הכי מפורסם (ואולי הכי מפחיד) בדוריאן הוא הריח שלו. אני לא אעדין את זה: הריח חזק, חודרני, ולרוב האנשים שנתקלים בו בפעם הראשונה - פשוט מסריח! תיארו אותו בכל מיני צורות: גז, גרביים מסריחות, בצל רקוב, ביוב... ובכנות, בפעם הראשונה שהרחתי דוריאן, חשבתי שמשהו התקלקל במקרר.

הריח הזה כל כך חזק ומתפשט, שדוריאן פשוט אסור בכניסה למקומות ציבוריים רבים בתאילנד. בתי מלון, תחבורה ציבורית, קניונים - בכולם תראו שלטים עם איקס גדול על תמונה של דוריאן. אם תנסו להכניס דוריאן למלון, יכולים פשוט לזרוק אתכם החוצה!

אבל - וזו הסתירה המדהימה - ברגע שאתם מתגברים על הריח ומעזים לטעום את הפרי עצמו, מגלים עולם שלם של טעמים מורכבים ומענגים. הציפה של הדוריאן היא קרמית, רכה, ועשירה, עם טעם שמשלב מתיקות עם ניחוחות של שקדים, וניל, וקרמל. יש בו גם נגיעות של טעמים פיקנטיים ו"מלוחים" שיוצרים איזון מושלם.

למה התאילנדים מטורפים על דוריאן?

אחרי שחייתי פה זמן מה, הבנתי שהאהבה של התאילנדים לדוריאן היא הרבה מעבר לטעם שלו. זה כמעט פולחן! בעונת הדוריאן (בדרך כלל מאפריל/מאי עד אוגוסט), אתם תראו דוכנים מיוחדים בכל השווקים, פסטיבלים שמוקדשים לדוריאן, ואפילו תחרויות של אכילת דוריאן.

מבחינת התאילנדים, דוריאן הוא לא סתם פרי - הוא סמל של יוקרה ופינוק. כשחבר תאילנדי רוצה להראות חיבה למישהו, הוא יקנה לו דוריאן איכותי (שעולה לא מעט כסף!). אני למדתי שאם אתם רוצים לפנק מישהו תאילנדי שאתם אוהבים - תקנו לו קילו של דוריאן טוב, והוא יעריך את זה יותר מכל מתנה אחרת!

דוריאן גם נחשב בתרבות המקומית כבעל תכונות מיוחדות - יש אמונה עממית שהוא מחמם את הגוף, מחזק את המערכת החיסונית, ואפילו משפר את הפוריות והביצועים המיניים. אני לא יודע כמה מזה אמיתי, אבל התאילנדים לוקחים את זה מאוד ברצינות!

איך בוחרים דוריאן טוב?

אחרי שנכנעתי לקסם של הדוריאן, למדתי מהמקומיים איך לבחור פרי איכותי. זה לא פשוט כמו שזה נשמע! יש עשרות זנים שונים של דוריאן, וכל אחד מהם מציע חוויית טעם שונה במקצת.

הזנים הפופולריים ביותר בתאילנד כוללים את מונתונג (Monthong - "כרית זהב"), ציאני (Chanee - "פיל"), ודוריאן ארי או דוריאן קניג (D24). המונתונג נחשב לזן האיכותי והיוקרתי ביותר, עם ציפה עבה, קרמית ומתוקה במיוחד.

הפעם הראשונה שלי עם דוריאן

אני זוכר בדיוק את הפעם הראשונה שהתגברתי על הפחד וטעמתי דוריאן. זה היה אחרי כמעט שנה בתאילנד, כשחבר תאילנדי פשוט התעקש שאני חייב לנסות. הוא קנה לי מונתונג באיכות גבוהה, פתח אותו בזהירות, וכמעט בכוח דחף לי חתיכה קטנה לפה.

הייתי בהלם מוחלט. במקום הטעם הנוראי שציפיתי לו, הרגשתי את המרקם הקרמי המדהים הזה, את המתיקות העשירה, ואת השכבות של טעמים מורכבים. זה היה כאילו מישהו לקח את כל הקינוחים האהובים עליי, ערבב אותם יחד, והוסיף להם נופך אקזוטי ומסתורי.

מאז, הפכתי לחובב דוריאן מושבע. אני יודע שזה נשמע מצחיק, אבל כשאני בישראל, אני פשוט מתגעגע לטעם של דוריאן טוב. אני אפילו שומר במקפיא שקיות של דוריאן קפוא, למקרה שיתקוף אותי געגוע באמצע הלילה!

איך אוכלים דוריאן?

אז איך בעצם אוכלים את מלך הפירות? קודם כל, אם אתם קונים דוריאן שלם, כדאי מאוד לבקש מהמוכר לפתוח אותו עבורכם. הם מומחים בזה, ועושים את זה בעזרת סכין מיוחד ובזהירות רבה. לפתוח דוריאן זה לא משחק ילדים, והקוצים באמת יכולים לפצוע!

אחרי שהפרי נפתח, תגלו בפנים מספר תאים, ובכל תא יש כמה פלחים של ציפה צהובה-קרמית עם גלעין בתוכם. לוקחים את הציפה ביד (כן, זה דביק), מוציאים את הגלעין, ופשוט אוכלים. המרקם רך ו"קרמי", כך שזה ממש נמס בפה.

בתאילנד, אוכלים דוריאן גם במגוון צורות אחרות. יש קינוחים נפלאים שמבוססים על דוריאן, כמו דוריאן עם אורז דביק וקרם קוקוס (Durian Sticky Rice), גלידת דוריאן, וקרפ דוריאן. כולם פשוט מעדנים שכדאי לנסות!

העימות בין הדוריאן למלונות

כמו שהזכרתי, רוב בתי המלון בתאילנד אוסרים על הכנסת דוריאן לחדרים, ויש לכך סיבה טובה: הריח חזק כל כך, שהוא יכול להישאר בחדר במשך ימים ואפילו שבועות. ברצינות, פעם אחת אחסנתי דוריאן בדירה שלי במקרר, והריח נשאר במטבח כמעט שבוע!

אני מכיר לא מעט תיירים (וגם מקומיים) שניסו להבריח דוריאן למלון, והתוצאות היו... מביכות, בלשון המעטה. אחד החברים שלי אפילו קיבל קנס של 5,000 באט (בערך 500 ש"ח) אחרי שהבריח דוריאן לחדר שלו והריח "הסגיר" אותו!

אבל אם אתם באמת מתים על דוריאן ורוצים ליהנות ממנו, יש פתרון: בשווקים רבים יש אזורים מיוחדים עם שולחנות שבהם אפשר לאכול דוריאן במקום. ככה נהנים מהפרי הטרי, בלי להסתבך עם הריח בחדר המלון.